משרד הבריאות פירסם את הדו"ח הכספי המסכם של פעילויות קופות החולים בשנת 2013. מהדו"ח עולה, כי גירעון הקופות עלה ב-656 מיליון שקל לעומת השנה הקודמת: מ-1.976 מיליארד שקל ב-2012 ל-2.632 מיליארד שקל ב-2013.

הסכומים הללו "משקפים בצורה נאותה יותר את תוצאות הפעלות של הקופות", כיוון שמנוטרלים מהם כספי התמיכות שהעבירו משרדי האוצר והבריאות וכן הכנסות והפסדים חד פעמיים, ציינו עורכי הדו"ח – רו"ח ליאור ברק ורו"ח איתי קלטניק מהאגף לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות ורו"ח דפנה ברזילי ממשרד רו"ח ברזילי ושות'.

עורכי הדו"ח מציינים עוד, כי בעזרת כספי התמיכות שהועברו לקופות בשנת 2013 (שניתנו גם עבור שנים קודמות עקב העיכוב בחתימה על הסכמי הייצוב לשנים 2013-2011) הציגו כלל הקופות ירידה בגירעון הכולל שלהן בשנה האחרונה: מ-848 מיליון שקל ב-2012 ל-405 מיליון ב-2013. הדבר נובע מהעובדה שהיקף התמיכות בשנת 2013 הסתכם ב-2.227 מיליארד שקל, לעומת 975 מיליון בשנת 2012.

גירעון "שירותי בריאות כללית" ללא התמיכות גדל בשיעור הגבוה ביותר (כמעט 700 מיליון שקלים) והגיע לכדי 1.915 מיליארד שקל בשנת 2013, לעומת 1.206 מיליארד שקלים בשנת 2012. גם בגירעון "מאוחדת" ללא תמיכות חלה עלייה והוא הסתכם ב-2013 ב-235 מיליוני שקלים, לעומת גירעון של 151 מיליון שקל בשנת 2012.

ב"מכבי" נרשמה ירידה בהיקף הגירעון ללא התמיכות: בשנת 2013 הוא הגיע ל-243 מיליוני שקלים, לעומת 379 מיליוני שקלים בשנת 2012. ב"לאומית" נרשם גירעון של 239 מיליוני שקלים בשנת 2013, מול גירעון דומה בשנת 2012.

כאשר מוסיפים לחישובים האחרונים את תוספת התמיכות והכנסות והפסדים חד פעמיים, "מכבי" ו"מאוחדת" סיימו את 2013 בעודף שהסתכם בכ-231 מיליון שקלים ובכ-200 מיליון שקלים, בהתאמה (לעומת כ-154 וכ-150 מיליוני שקלים, בהתאמה, בשנת 2012). עיקר העודף הושג בשל העובדה שמכבי ומאוחדת חתמו על הסכמי הייצוב לשנים 2011-2013 רק בשנת 2013, ומרבית הכנסותיהן מתמיכות נרשמו בשנה הזו.

גירעונה של "כללית" לשנת 2013 הסתכם בכ-873 מיליון שקלים (כולל הגירעון של בתי החולים) לעומת כ-427 מיליון שקלים בשנת 2012. העודף של "לאומית" עמד על כ-37 מיליון שקלים (לעומת גירעון של כ-117 מיליון בשנת 2012). גם עודף זה נוצר בעקבות קבלת כספי התמיכות בשנת 2013 גם עבור שנים קודמות.

ניתוח הדו"חות הכספיים המאוחדים של כל הקופות מראה ש"כללית" סובלת ממגמת שחיקה לאורך כל השנים האחרונות בשווי הנכסים ושלוש הקופות האחרות מציגות הון עצמי שלילי, כאשר הגבוה ביותר נרשם ב"לאומית" – 1.169 מיליארד שקל.

כל הקופות מעכבות תשלומים לספקים וזכאים אחרים. ההון החוזר של כל הקופות שלילי – כ-7.5 מיליארד שקל – והוא משקף קשיי מימון של פעילותן לשנים הבאות.

בקופות חל ב-2013 גידול של כ-6.6% בהוצאות האשפוז, 7.4% בהוצאות השכר, 4.1% בהוצאות רכש תרופות וציוד רפואי, לעומת 2012. בהוצאות שירותי הקהילה שלהן חל גידול של כ-6.4%.

ההוצאות על רכש שירותי אשפוז היוו בשנת 2013 כ-41% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל הקופות החולים – עלייה זעירה לעומת 2012 (כ-40.9%). ההוצאות על תרופות וציוד רפואי היוו כ-20.4% מסך ההוצאות שלהן בקהילה.

שיעור העלייה בהוצאות השכר נובע בעיקר מהבשלת הסכמי השכר עם הרופאים וכן ההסכמים עם האחיות ועובדי המנהל והמשק.

עלות סל שירותי הבריאות ל-2013 הסתכמה ביותר מ-35.5 מיליארד שקלים: גידול של כ-5.1% לעומת השנה הקודמת. הקופות מקבלות תקציב תמיכה נפקד עבור חמש מחלות קשות בהתאם לתקנות חוק ביטוח הבריאות הממלכתי מ-1995: איידס, אי ספיקת כליות, מחלת גושה, המופיליה וטלסמיה.

לראשונה מאז 1995, צוין בדו"ח, נרשם ב"כללית" גידול במספר הנפשות המבוטחות והוא גדול יותר משיעור הגידול שחל ב"מכבי". להמשך מגמת הגידול בשיעור המבוטחים ב"כללית" ביחס לשאר הקופות עשויה להיות השלכה על מערכת הבריאות, ציינו העורכים.

ההכנסות של הקופות ממבוטחיהן מורכבות מהשתתפות עצמית עבור תרופות וציוד רפואי, שירותים רפואיים כמו תשלום בעבור ביקורים אצל רופאים, במרפאות חוץ, במכונים, ומביטוחים משלימים. ב-2013 השתתפות עצמית זאת היוותה כ-6.7% מסך הכנסות הקופות מהפעילות בקהילה, לעומת 3.5% בשנה הקודמת. לראשונה ירד שיעור ההכנסות מהמבוטחים מסך כל עלות סל הבריאות אל מתחת ל-7%.